מדוע התורה מפרטת את השיח והתמלול המלא בין יעקב לשליחיו ובחזרה. ומדוע יעקב אבינו מתדרך אותם לפרטי פרטים?

השיח המילולי בין יעקב ועשו ופרטי השיחה בין שליחי יעקב לעשו, הן דין ודברים על דרך חיים. על היחס למהות החיים, לאיכות המעשים ולא לכמות שלהם. דבר שמתבטא בדברי יעקב "יש לי כל" ועשו אומר "יש לי רב". אבל לא רק אלא גם בדברי שליחי יעקב.

היצר הרע גם שואל את השאלה 'דע מאין באת ולאן אתה הולך'  בשביל להביא לאדם עצבות או דיכאון, אבל בשונה מהיצר, היהדות מלמדת את האדם להתייחס אל הדברים במבט נכון.

השאלה דע מאין באת אמורה להניע את האדם לפעולה למלאות את החיים. חשבון הנפש או פחד שמשתקים הם אינם רצויים ואין להם מקום ביהדות.

זה מה שמרומז בדברי יעקב אבינו למלאכים 'ושאלך למי אתה' אם יצר הרע ישאל אותך שאלות על זמן ותוחלת החיים 'דע מאין באת ולאן אתה הולך', על כישלונות והפסדים רוחניים, הגם שהן שאלות רוחניות, כוונת היצר להביא לידי עצבות וחוסר שמחה.

עליך לענות לו 'לעבדך יעקב' אני עבד ה' ועושה את מעשי בביטול גמור להקב"ה ולא כחלק ממימוש עצמי או רצון אנכי.

הדברים נכונים גם בעולם הרוחני, הקדוש ברוך הוא רוצה את האיכות ולא את הכמות, דבר זה מרומז בכתוב "מנחה שלוחה לאדוני" מנחה העני חשובה לפני הקדוש ברוך הוא כאילו הקריב את נפשו, אנחנו עושים את מעשינו בדגש על האיכות ולא על הכמות, כמה נספיק או כמה נחיה.

"לאדוני לעשו" מרמז על העבודה כנגד היצר הרע, כל דבר קטן שאדם עובד ומוסר את נפשו במלחמה נגד היצר הרע נחשב לפני הקב"ה כדבר גדול. ואם האדם רק פותח פתח קטן, הקב"ה בא אחריו ופותח לו פתח של עולם ומלואו.

"והנה גם הוא אחרינו" הכוונה היא אל הקדוש ברוך הוא שמסייע לאדם לאחר שעושה מעשה קטן ומקבל סייעתא דשמייא גדולה לכל מעשיו. אם האדם 'עושה כלי' ופותח את ידיו מתוך אמונה כי הקב"ה משפיע שפע ענק וכי הוא אכן יכול לקבל הכל, הקב"ה מקיים את הפסוק "הרחב פיך ואמלאהו"

הכל טמון כאמור באמירתו של יעקב אבינו 'יש לי כל', אמירה זו אינה מגיעה מתוך תפיסת העולם צרה שמספיק לי קצת, אני מסתפק במועט ואני מתייחס אליו כאל דבר קטן בלבד, אלא להיפך, אני מתייחס אל מה שיש לי כדבר שממילא כל צורכי 'כל' הוא דבר שכולל מה שיש לי וממלא את הצרכים שלי ולכן אינני צריך יותר.

הכל תלוי בגישה ובמנטליות שלך, 'איזהו עשיר השמח בחלקו' נכון גם בחלקו הראשון של המשפט, החלק שיש באמתחתך צריך לתת לך את ההרגשה שיש לך, שאתה עשיר! לא שיש לך קצת, זה לא משנה כמה יש לך, יש מי שיש לו הכל אבל אין לו כלום, ויש מי שאין לו כלום אבל יש לו הכל. 

אם יש קולות שמחלישים אותך, הגם שהם נשמעים צודקים ואפילו מטעמי צדקות, אבור לך להקשיב להם, תקשיב רק לקולות ולסובבים שלך שמחזקים אותך, ויפה שעה אחת קדום.

נכתב על פי משנתו של ה"שפת אמת" לפרשת וישלח:

שפת אמת פרשת וישלח: באוה"ח כי חנני כו' וכי יש לי כל. כתב כי ע"י המתנה לא יחסר ע"ש פי' מכל כל. והפי' כי לכאורה כל יותר מרב שאמר עשו. אך איך יוכל אדם לומר כל והרי כמה דברים הי' שלא הי' לו. אך מי שדבוק בשורש עליון מה שיש לו הוא בחי' כל. כי כל דבר יש בו נקודה חיות מהשי"ת ובנקודה זו כלול הכל כמ"ש במדרש הכל בחזקת סומא כו' גבי הגר שמצאה הבאר ע"ש. והפי' שבכ"מ יש הכל ממש ע"י שיש בו חיות מהשי"ת וזה שנק' ה' שלום שכל נקודה מכח השי"ת נמצא שם הכל. ועי"ז מי שמדבק כל דבר בשרשו יש לו הכל ואין חילוק אם יש לו רב או משהו. וזהו בחי' שבת שכל חפציך עשוים ואין חסר כלל כי הוא שלימות הכל. אבל עשו אמר רב והוא הרבוי שבא מכח האדם. כי מה שבא בכח ה' הוא אחדות ושם נמצא הכל. וז"ש ז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט מכל חיי עוה"ב ומכש"כ חיי עוה"ז כו' ופי' שעה אחת הוא כנ"ל להיות הכל באחדות דבוק בשורש עליון. ולכך אמר יעקב יש לי כל והבן:

 אא"ז מו"ר ז"ל פי' על פסוק ושאלך למי אתה כו'. כי גם היצה"ר שואל הג' שאלות שבמשנה מאין באת כו' כדי להביא דאגה ועצבות. וצריכין להתחזק ולהשיב אליו לעבדך ליעקב. ע"י הביטול לכלל ישראל שחביבין לפניו ית'. מנחה הוא המעט שבא במס"נ חשוב לפניו ית' כמ"ש מי דרכו להתנדב מנחה עני מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו. לאדוני לעשו ע"י עבודה רבה נגד היצה"ר חשוב לפניו ית' כל מה שבנ"י עושין אף מעט כמו הרבה עכ"ד. ויש להוסיף וגם הנה הוא אחרינו קאי על השי"ת שצריך האדם להתחזק בזה כי השי"ת מסייע לאדם כמ"ש לאל גומר עלי והמעט שאדם מתחיל עוזר לו השי"ת שיוכל לגמור הכל כראוי. ונראה כי כל זה עשה אבינו יעקב עבורינו כי הוא לא הי' צריך להשתמש בבחי' עני כי הי'  עשיר בזכיותיו. אבל רצה לתקן דרך של עניות לזרעו אחריו כנ"ל: (מקור ויקפדיה)